mom divorce

רוצה זוגיות – לא משפחה

אני בת 36, אני גרושה טריה ויש לי שני ילדים קטנים וחצי שבוע פנוי. אני לא רוצה עוד משפחה, אני רוצה זוגיות ואני למדתי שאצלי לפחות זה לא יכול לבוא ביחד.

אני לא מתביישת להגיד שהזוגיות שלי מתה אחרי שילדתי. יש לי שני ילדים שיהיו בריאים, ובילד הראשון עוד חשבתי שבעלי לשעבר ואני נצליח לשרוד את זה, אבל אחרי שילדתי את הילד השני הבנתי שזה עניין של זמן עד שכל העסק פה יתפרק. 

יש בעיות שאי אפשר לטאטא מתחת לשטיח

הבעיות התחילו בהתחשבנויות של מי יקום לילדים בלילה ומי יקום אליהם בשבת בבוקר, ולאט לאט התחלנו להתחשבן על כל דבר הכי קטן. נורא קשה לוותר על עצמך במערכת יחסים זוגית עם מטען לוגיסטי ורגשי כל כך גדול כמו ילדים. רציתי שותף, אבל האמת היא שרציתי מישהו שיבין כמה אני סובלת וייקח ממני, ממש לא הייתי פנויה להתחשב בכאבים שלו. 

באמת האמנתי שלא יכול להיות שכואב לו כמו שכואב לי, כי מה רע לו בחיים? הוא יישן עמוק גם כשהילדים בוכים את הנשמה, אין לו בעיה להסתובב לצד שני ולהפיל עליי את ההתעוררות הרעה הזאת לתוך ים של צעקות, בכי ודרישות ולהמשיך לישון עד שהילדים מאורגנים ומוכנים לפיזור במסגרות. 

הניסיונות הנואשים שלנו לשרוד את הילדים

הוא התלונן על זה שהוא מרגיש שהתפקיד שלו בבית הפך להיות 'מכניס – מוציא', זה שמוציא את הילדים, מכניס את הקניות, מוציא את הכלב, מכניס את הילדים, מוציא את הזבל וכולי. ניסינו לשרוד את זה, הלכנו לטיפול זוגי, דיברנו, בכינו, מה לא, שום דבר לא עזר. 

אני והוא הסתדרנו לא רע בכלל כשהיינו לבד, אבל כשהילדים נכנסו לתמונה הם היו שולחים אותנו ישר לקצוות שלנו. אני חזרתי להיות ילדה קטנה שרק רוצה שיקחו ממנה את הכאב והוא חזר להיות ילד כועס שמרגיש שאף אחד לא רואה אותו, ידענו את זה ולא הצלחנו להגיע אחד אל השני. 

לא מאשימה – לומדת

היום בעלי לשעבר ואני קודם כל הורים הרבה יותר טובים ואנחנו גם חברים יותר טובים. עכשיו אנחנו לא מתביישים להודות בזה שכל אחד מאיתנו תייג ילד אחד כמועדף, ולכל אחד היה ילד מועדף משלו. הילדים ככל הנראה התיישרו לפי המחשבה הזו, אני ממש זוכרת איך הייתי יכולה להתחרפן מהאדישות של הילד הגדול, אדישות ששנאתי באבא שלו ושלא יכולתי לסבול את המחשבה שהוא ירש אותה ממנו. בעלי לשעבר לא יכול היה לסבול את העקשנות של הילד הקטן. 

הוא לא הבין שזו הדרך שלו להראות שהוא חשוב, לגשר על הפער בינו לבין אחיו הגדול ולהראות שגם הדעה שלו נחשבת למרות שהוא קטן. מבחינתו כל התנגדות או התעקשות של הילד הייתה ניסיון שלו להקשות עליו. הבעיה היא שהוא ידע שזה לא נכון, בדיוק כמו שאני ידעתי שהאדישות של הילד הגדול היא לא נגדי והיא לא קשורה אליי בכלל, אבל זה לא עניין אותנו, רק רצינו שמישהו ייקח את זה מהם ולא לראות את זה. זה כאב מדי.

כל אחד צריך פינה משלו בעולם

אז מה בעצם למדתי? למדתי שילדים זה אתגר מאוד גדול לזוגיות, ולמדתי שגירושין זה דבר נפלא. לואיס סי קיי אמר את זה באיזה מופע סטנד אפ שלו, ואני חייבת להגיד שאני מסכימה, הרבה יותר קל להיות הורה טוב חצי מהשבוע כי אז אפשר להיות גם משהו אחר ולא רק הורה. 

תקראו לי משוגעת, אבל אני הבנתי שאני לא מסוגלת להיות אמא במשרה מלאה, ואם אתם קוראים לי משוגעת אז תדעו שבעלי לשעבר חושב בדיוק כמוני. היום אנחנו מסוגלים לדבר את זה, להגיד את הדברים האלה אחד לשני בלי לפחד מההשלכות כי מה כבר יכול לקרות? ברבנות כבר היינו.

אני לא חייבת זוגיות, אבל אני לא אתנגד להכיר גבר שמבין את החיים כמוני. אני לא מתכוונת להביא עוד ילדים, אני חולה על הילדים שלי והיום אני לומדת להכיר ולאהוב אותם מחדש, לראות אותם בתור מי שהם ולא בתור השקפות שלי ושל אבא שלהם. ילדים זו שמחה, אבל זה גם טלטלה רגשית שקשה מאוד להתגבר עליה. 

אני בת 36, אני גרושה טריה ויש לי שני ילדים קטנים וחצי שבוע פנוי. אני לא רוצה עוד משפחה, אני רוצה זוגיות ואני למדתי שאצלי לפחות זה לא יכול לבוא ביחד.

אנחנו ב – Date Time מקווים שהתוכן עזר לך ואנחנו מזמינים אותך להכיר חוויות נוספות מעולם ההכרויות >>