יצאתי מזוגיות של שבע שנים ופתאום בגיל 29 מצאתי את עצמי לבד בתוך ג'ונגל ההכרויות. לקח לי משהו כמו שלושה שבועות להבין שאולי זה ג'ונגל, אבל זו גם מכונה משומנת שפועלת היטב ואני בסך הכל חיית מחמד שמנסה להבין איך לא להיטרף ולא להיעלם בתוך היער. אחרי טבילת אש לא פשוטה מצאתי את הדרך לפרופיל המושלם שלי.
אני לא יודעת אם אני רוצה לשנות את זה בי, אני אוהבת את הבחורה הזאת, היא מרגישה לי אמיתית, אבל אני יודעת שהיא פגיעה מאוד ואני רוצה להגן עליה כדי שאף אחד לא ינצל את המאמץ שלה למצוא אהבה.
נכנסתי לאפליקציה ופתחתי פרופיל בלי לחשוב יותר מדי. שמעתי דיבורים על עולם ההכרויות בכלל ועל האפליקציה (מצחיק שקורים לזה 'אפליקציה' ולא בשם המפורש, במן יראת כבוד כזאת, לא?) עוד כשהייתי בזוגיות, וידעתי שזה מקום שאפשר למצוא בו אנשים רציניים ושלא כולם מחפשים את זה.
שמעתי סיפורים על גברים ששידרו לבנות רצינות באפליקציה ובעצם פיתו אותן רק כדי להכניס אותן למיטה ואחר כך התפיידו. אני החלטתי שלי זה לא יקרה. העלתי תמונה עם חיוך כדי שלא יידעו שאני שבורה, תמונה עם כוס יין כדי שידעו שאני מגניבה ושיש לי קלאס, תמונה עם חברה כדי שידעו שיש לי חיים, כתבתי כמה דברים נחמדים על עצמי בפרופיל ועל מה אני מחפשת בבחור, והוספתי, כמובן, 'לרציניים בלבד'.
הייתי עם הפרופיל הזה שבועיים ויש לי מילה אחת שמגדירה עבורי בצורה הכי טובה את התקופה הזאת – אימל'ה. בתמונות הם נראים רציניים, זה כן, אבל כבר בהתכתבות הראשונה אני מבינה שמדובר בצייד בתחפושת. פעם אחת מילא, אבל זה חזר על עצמו שוב ושוב, עד שהבנתי שאני צריכה לחזור לשולחן השרטוטים ולבנות תוכנית עבודה מסודרת. נכנסתי להגדרות של האפליקציה ופתחתי את החיפוש גם לנשים כי רציתי לעשות ריגול תעשייתי ולבדוק מה אני עושה לא נכון.
אני לא תמימה, ראיתי את האפליקציה לפני וידעתי מה קורה שם, אבל אני מכירה מלא זוגות שנתפסו שם טוב ובסוף התחתנו. הבעיה הייתה שאף פעם לא התעמקתי במחקר תוכן לפני שנכנסתי לעולם הזה, וכל מה שחשבתי זה שבוחרים אנשים לפי התמונה. לחבר טוב של האקס שלי היה קטע מוזר, בכל פעם שהוא היה יושב איתנו הוא היה פותח את האפליקציה ומתחיל להראות לנו את הבנות שעשו לו מאטצ'. ככה אומרים? עשו לו מאטצ'? אני מרגישה לפעמים כמו ילדה בעולם של מבוגרים, נשבעת.
בקיצור הסתכלתי על פרופילים באפליקציה וניסיתי להבין מה אני אמורה לעשות עכשיו, מה אני אמורה לשדר לעולם וזה מה שהבנתי:
- לא לחפור בפרופיל.
- לשדר רצינות דרך התמונות.
- לא להראות שאת מתאמצת (כאילו בכלל בחיים, הכל בא לך בקלות ואת יודעת את זה – כזה).
- לא לחייך יותר מדי (אפשר בעיקרון לחבר את זה לסעיף ה – לא להראות שאת מתאמצת).
- בלי תמונות עם חברות.
- בלי תמונות עם בנים.
זה לא שכל הפרופילים הם כאלה, אני חושבת שהם דווקא במיעוט, אבל אלו הפרופילים שמשכו אותי וגרמו לי להגיד לעצמי דבר מאוד פשוט – כזאת אני רוצה להיות.
הייתי בטוחה שהאפליקציה תתן לי את האפשרות להתחיל מחדש ולהיות אחת מהנשים האלה שתמיד הערצתי ושתמיד רציתי להיות חברה שלהן אבל אף פעם לא באמת הצלחתי כי הן כאלה שאף פעם לא שומרות על קשר. עם חבר שלי אף פעם לא הצלחתי לשמור על פשטות או להיות קלילה. לא ידעתי איך להעביר את המחשבות ואת הרגשות שלי במבט או בחיוך, לא ידעתי איך לא לקחת כל דבר שהוא אומר ברצינות, ובכל פעם מחדש מצאתי את עצמי חופרת לו שעות על עניינים שלא הייתי בטוחה שאני בכלל רוצה לשתף.
בקיצור, חקרתי לעומק את הפרופילים שמשכו אותי ובניתי לעצמי פרופיל אפליקציה על פי המסקנות שלי, והאמת? התאהבתי באישה שבפרופיל. אישה שמדברת קצר, שלא מנסה לרצות את כולם עם חיוכים ועם מחוות מוגזמות, שלא עוטפת את עצמה באנשים רק כדי לא הרגיש לבד ושעושה את הכל במן דילוג קליל כזה, כאילו היא נולדה עם הידיעה שהעולם אוהב אותה והיא לא מתרגשת כי ככה זה אמור להיות.
מאז הפרופיל החדש הגברים ששולחים לי מאטצ' (חייבת להבין איך קוראים לזה) השתנו, השיחות בצ'אט הפכו להיות רגועות יותר, השעות בהן אני מקבלת הודעות התחילו להיות שעות נורמאליות ופתאום אני מרגישה שאני באמת מיוחדת.
אני יודעת שזו אשליה ושברגע שאני אכנס לזוגיות לא תהיה לי ברירה אלא לתת לבנאדם להכיר את מי שאני באמת, אישה אוהבת שמתאמצת שיאהבו אותה בחזרה. אני לא יודעת אם אני רוצה לשנות את זה בי, אני אוהבת את הבחורה הזאת, היא מרגישה לי אמיתית, אבל אני יודעת שהיא פגיעה מאוד ואני רוצה להגן עליה כדי שאף אחד לא ינצל את המאמץ שלה למצוא אהבה. מקווה שאני מצליחה, לפי הדייטים האחרונים שהיו לי זה נראה שזה בכיוון הנכון.
אנחנו ב – Date Time מקווים שהתוכן עזר לך ואנחנו מזמינים אותך להמשיך לחוויות נוספות מעולם ההכרויות >>