שחררי את עצמך מצירופי מקרים מטופשים

כשראיתי את השם שלו באפליקציה הדבר הראשון שעבר לי בראש זה שיעקב זה השם של אבא שלי. זה fucked up, אני יודעת, אבל זה גם מאוד אמיתי.

כן, דמיינתי את עצמי שוכבת עם מישהו שקוראים לו יעקב ועברה לי צמרמורת בגוף. אני לא מבינה את המנגנון האידיוטי הזה, מתי אני כבר אקרא לו בשם שלו כשאנחנו נהיה במיטה? זה לא קורה בחיים האמיתיים, מי שוכבת במיטה וקוראת יעקב! כן! יעקב! יעקב!! (?) זה הראש הדפוק של כל הגברים שכתבו דמויות של נשים בסרטים ישנים, גברים שחשבו שהעולם סובב סביבם. 

הוא מתוק היעקב הזה, והוא חתיך. ניסיתי לקרוא לו קובי ואפילו יענקל'ה, לא יודעת מה עבר לי בראש, אבל הוא רק כתב לי 'יעקב זה בסדר'. לא אמרתי לו שלאבא שלי קוראים יעקב כי לא רציתי להיכנס לשיחה הזאת והאמת היא שלא רציתי לתת למחשבה המטומטמת הזאת רגליים. שתישאר שם במעמקי התודעה עד שהיא תגווע ותמות כמו כל המחשבות שקדמו לה וכמו כל אלה שיוולדו אחריה. יעקב לא משתמש בהרבה מילים כשהוא כותב, משפטים קצרים, נותן לי להוביל את השיחה. אני לא יודעת אם הוא עושה את זה בכוונה או שככה הוא, אבל כרגע לא ממש אכפת לי, אני מקבלת את זה שיש לי מקום ואני מנסה לחוות את זה כמה שיותר.

כשהייתי בת 20 לא הבנתי שאני צריכה שיתנו לי מקום, כשהייתי בת 30 הבנתי וכעסתי שלא נותנים לי. היום, בגיל 42, אני מבינה שכשאני מחפשת את המקום שלי מול אדם אחר אני בעצם מצפה ממנו לוותר קצת על המקום שלו בשבילי. פגשתי מעט מאוד אנשים שמוכנים לעשות את הוויתור הזה ממקום שלם. פגשתי אנשים שמוותרים על המקום שלהם, אבל איתם זה מה שנקרא היד פתוח והפנקס רושמת. עם יעקב זה לא מרגיש ככה, הוא מאוד נינוח עם המקום שהוא נותן לי. אחרי שהוא סיפר לי את הסיפור שלו אני מבינה למה.

יעקב הוא חרדי שיצא בשאלה. הוא מספר לי שהוא היה ילד עקשן ודעתן שלא קיבל את הדרך בה מלמדים אותו בישיבה. החליפו לו חברותה כל הזמן כי אף אחד לא רצה ללמוד אתו. כל מי שלמד אתו הלך להלשין לראש הישיבה שיעקב הוא רשע מרושע שלומד רק כדי למצוא צידוקים לתיאוריה שכופרת בתורת משה. הוא לא נכנס איתי יותר מדי לפרטים, הוא בטוח שזה משמעם אותי, אבל אני התעקשתי והוא שיתף אותי שהוא גילה שהתורה מספרת לנו שיש יותר מאלוהים אחד ושהיהדות הרבנית השתלטתה על תורת משה והחליטה שיחד עם התורה ניתנה גם הפרשנות לתורה וזה בעצם הגמרא והתלמוד וכל ספרי הפרשנות שנכתבו מאז. 

פתאום הבנתי כמה אני קטנונית

הוא סיפר לי שראש הישיבה זימן אותו לאינספור שיחות, ושלפני שהוא זרק אותו מהישיבה הרב הזקן ישב מולו ובכה. יעקב ישב שם וניחם אותו. ראש הישיבה אמר שהוא עוד לא פגש תלמיד חכם ומוכשר כמותו ושהיכולת שלו להתעמק בפסוקים ולמצוא בהם פרשנויות חדשות היא נפלאה, ואם הוא רק יהיה מוכן לקבל את עול מלכות שמים ולהרפות את העורף שלו, להפסיק להתווכח ולמצוא פרצות בכל פסוק, צפוי לו עתיד מזהיר. יעקב אומר שהוא ניסה, אבל הוא לא הצליח להתעלם מידיעות ברורות שקופצות לו מתוך הפסוקים. הרב הציע לו להתמקד בהלכה ולא במחשבה וזה כבר היה הקש ששבר לו את הגב, אז הוא פשוט קם ועזב, לא רק את הישיבה, את החיים הדתיים בכלל.

השבת יכלה לגמור לנו את הסיפור

השאלה הראשונה ששאלתי אותו אחרי שהוא סיפר לי את הסיפור הזה הייתה האם הוא שומר שבת. הוא אמר לי שכן, ואני כבר חשבתי שהינה נגמר הסיפור הקצר שלנו ואני צריכה להתחיל לחפש עכשיו מישהו אחר עם שם אחר. אבל המשכנו לדבר והוא הסביר לי שהוא שומר שבת בדרך שלו, שזה אומר שהוא מניח לכל הדברים הפרודקטיביים שהוא עושה כל השבוע ופשוט נופש. אם הוא רוצה לנסוע לים כדי לנפוש שם הוא עושה את זה, אבל מה שהוא לא מוכן לעשות זה ללכת לבתי עסק כי הוא לא רוצה לגרום לאנשים אחרים לעבוד בשבילו בשבת. הוא אומר שלכולם מגיעה מנוחה מוחלטת פעם בשבוע, והבעיה שלו עם העולם הדתי זה שהם לא מתעסקים בזה בכלל, הם לא מוכנים לחשוב על המהות כי הם מוצאים נחמה בפרטים הקטנים. 

המשפחה שלו מחרימה אותו והוא בקשר רק עם אחותו הגדולה, שמעבירה אליו מסרים מאמא שלו, שקוראת לו לחזור לתלם ולחשוב על הבריאות שלה ושל אבא שלו. יעקב מספר לי את זה בדמעות, הוא מבין שהדרך בה הוא בוחר לחיות את חייו פוגעת בהורים שלו, אבל הוא גם מרגיש שהוא הצליח לצאת לחירות ושזו המהות האמיתית של התורה שלנו. 

הוא השתחרר מהכבלים שלו, עכשיו תורי

אנחנו יוצאים כבר כמעט חצי שנה יעקב ואני. הבנאדם עזב את החיים שהוא מכיר כדי להשתחרר מהכבלים שכבלו אותו למה שהוא תופס כשקר שרדף אותו כל החיים, ואני השתחררתי מהמחשבה המטומטמת על השם של אבא שלי במיטה. יש דברים יותר חשובים בחיים מצירופי מקרים מטופשים.

אנחנו ב – Date Time מקווים שהתוכן עזר לך ואנחנו מזמינים אותך להכיר חוויות נוספות מעולם ההכרויות >>