הבה נלך אל המכנה המשותף הנמוך והרחב ביותר, אל קורבן הפדופיל:
ילד עני ומסכן שחי בעולם בו ישנם מלכים חזקים שנלחמים אלה באלה על מנת לכנס שטחים ולשעבד אנשים.
ויהי אור בוקר יום אחד | ויהי חושך.
לא בכל יום אני כותב משפט כל כך עמוק וחזק, שנוגע בשורש הכאב האנושי, כאב הנובע מהכרה בקיומה של בריאה חסרת אונים אול מול שלילת רצונה החופשי.
יחד עם זאת, עליי לשנס מותניים, להסיט פניי מן הראי ולהבין כי הדברים העולים במלאכת כתיבת שורות אלה אינם נוגעים בי, אלא במישהו אחר.
איך ייתכן? הלא מקרבי יוצאים הדברים.
נכון, ויחד עם זאת הם אינם מבקשים לדון בי ובחיי.
אז במה ידונו אם לא בי? היש חשוב ממני בעיניי לבי ונפשי?
יש, אך עדיין לא בכל מאודי.
הבחירה החופשית נמצאת בכל מאודי. לא ברבע ממנו, ולא בחצי ממנו, לא בשליש ממנו ולא בעשירית ממנו. בכולו.
אני לא נוצרתי על מנת שאוכל להשתמש בחומר עדות קורבן הפדופיליה לצרכיי האישיים, כמו היה חמור לבן שאפשר לצייר על עורו סיפורים.
בשביל זה יש לכם מערות, ציירו שם.
הנשק שניתן לי על מנת שאוכל להשתלט על כל מאודי הוא הרצון החופשי.
רצון.
האם אני שולט ברצון שלי?
בזה האנושות דנה מאז שהתחילה לספר לי על עצמה.
אתם לא בטוחים האם יש לכם שליטה ברצון החופשי שלכם, ואתם חלשים מכדי להכיר בעובדה שעליכם לחיות לצד רצונות שצמחו יש מאין בלי שהייתם מוכנים.
ניחשתם שלכם זה לא יקרה.
עכשיו אתם מנסים למצוא את הדרך לשלוט על התפשטות הטוב הרע, ומסרבים להסתכל סביבכם ולראות שאתם עומדים ומשקים פטרת ושמה ספק.
אולי אפשר, מי יודע, לעקוד את יצחק וזה דווקא הדבר הנכון לעשות…
החיים אוהבים את הפטריה המקולקלת הזאת.
ילדים מאתגרים את אלוהי הפחד של הוריהם ומגלים חיוך.
הילד גדל והופך לנער שמתנער מן החוקים הקבועים, הצפויים והמשעממים מאוד של ההורים שלו. וככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ.
אני לא רוצה שתשתנה, אני רוצה שתאהב את עצמך, שתשמור על עצמך ושלא תפגע.
יש דרכים נוספות.
מעל עץ החיים עומד הגנן הראשי ששתל את כל העצים, והוא מזהה כי במקום לעשות את מלאכתה (תפקיד הפטריה הוא להעביר מסרים מן העץ ואליו), הפרטיה הורגת את העץ.
המסר שהפרטיה האנושית מעבירה לעץ החיים היא: "אין עוד עצים, יש רק אותך. אתה העץ היחיד, רק אותך אנחנו רואים. אנחנו מסתכלים אל השמיים ואל הארץ ולא רואים כלום. אתה חי, ואתה יום אחד תמות, כי זה הוא גורלו של כל עץ. אנחנו נמות הרבה לפניך, ואז תישאר לבד ואף אחד לא יגיד לך שיום אחד תמות גם אתה, אבל את קיומנו לא תוכל לבטל. בינתיים, תשתדל שלא לסבול יותר מדי. ביי."
האם המסר האנושי הוא טוב או רע? הוא טוב מאוד, כי אנחנו באמת לא יודעים אחרת. מה נגיד לחיים? שאלוהים דיבר איתנו? איתי הוא לא דיבר. מי שאומר שאלוהים דיבר אתו ואמר לו לפגוע בילד, שישא באחריות.
אז מה עושים עכשיו?
מקבלים את העובדה שיש לכם שורשים של רצונות שאותם אתם יכולים להשקות בפעולות. לא רצונות טובים ולא רצונות רעים.
זה נכון שהם טובים ורעים, אבל זה לא באמת משנה כל עוד תצליחו לעקור את מה שצריך היה להיעקר ולגדל את מה שצריך לגדול.
מי רוצה לגדל ילד פגוע מינית? אף אחד. יפה.
אז איך זה שגדלים ילדים שנפגעו מינית? כניעה למוות – לרעיון שהחיים הם זמניים, חסרי חשיבות וחפים מהשלכות.
אני יכול להאשים בנאדם על נטיתו המינית? ככה הוא נולד, לא?
יש ספקטרום מיני, ויש כאלה שנולדים טורפי ילדים.
מה יעזור לך לרדות בבעלי נטיות מיניות שמאיימות על נטיותיך בשל איזה שהוא חשש תדמיתי שלך כלפי עצמך?
מי אתה שתגיד מה שני אנשים בוגרים שאינם נמצאים תחת מרותו של איש, עושים בחדר המיטות?
אתה רוצה להגיד מה טוב ומה רע.
למה? מה תעשה עם המידע הזה?
אני בחרתי להמליץ על עורכת דין פלילית.
אם פגעו בך מינית, היא תילחם בשבילך כמו נביאה.
אנשים צריכים לדעת מה זה אומר – אסור.
מצטער שזה נפל עליך.
הלוואי וזה לא היה קורה.
אמן תבחרו בחיים.