פרק ב ומגורים משותפים

זוגיות פרק ב' ללא מגורים משותפים?

אני מערכת הפעלה ואני לא מתביישת להודות בזה, זה לא הופך אותי לרובוט, להיפך, זה נותן לי כוח עצום כי עכשיו אני יודעת לכוון את עצמי לחשוב ולהרגיש את מה שאני רוצה לחשוב ולהרגיש ולא להיות שפחה של המחשבות והרגשות שאני חוה ברגעי משבר. 

חמישה חודשים אחרי שהגרוש שלי עזב את הבית נכנעתי ללחץ של אחותי והסכמתי לצאת לדייט עם מישהו מהעבודה שלה. לא רציתי לעשות את זה, הייתי עדיין באבל על הנישואין שהתפרקו והאשמתי את עצמי שלא עשיתי מספיק כדי להעניק לבעלי חיים שמחים. כל המחשבות שלי באותה תקופה היו שחזורים של רגעים מחיי הנישואין, דברים שקרו ולא קרו, התחלה של סיטואציה מוכרת שאותה הדמיון שלי לקח למקומות נעימים. בחזיונות שלי הצלחנו לעבור דרך הים הסוער שאיים לבלוע אותנו ולהגיע לצד השני, למנוחה.

גם אני נזהרתי על הלב שלי אחרי הפרידה

לא רוצה לשקר יותר, היום אני כבר במקום אחר. יש לי זוגיות חדשה ואני חיה חיים חדשים, ואני מאמינה שאם אני אצליח להעביר לך את התהליך הנפשי שהעברתי את עצמי זה יעזור לך לעבור להבין איפה את נמצאת עכשיו, מה את עומדת לעבור בתקופה הקרובה, ולאן תגיעי בסוף הדרך. 

אני יודעת שאולי זה נראה רחוק עכשיו, אני יודעת שאת נזהרת על הלב שלך עכשיו יותר מתמיד, שאת מאמינה שזוגיות ללא מגורים משותפים זאת הדרך לשמור על עצמך מפגיעה נוספת. יכול להיות שזה פתרון נכון עבורך, אני לא יודעת, אני לא מכירה אותך ואני לא מתיימרת לתת לך עצות כלליות כאילו שכולנו עשויות מאותו חומר. את אישה, את אדם, את עולם ומלואו, את מכירה את יודעת מי את ואת יודעת שאת יכולה להכיר את עצמך בדיוק במידה שאת רוצה. 

תקציר המחשבות שלי על עצמי בשלב הראשון אחרי הפרידה

אני לא רציתי להכיר את עצמי אחרי הגירושין, רציתי לברוח מעצמי, להיעלם לתוך בינג', להיעלם לתוך העבודה, לאכול מה שבא לי מתי שבא לי, לשכב עם אנשים בלי לזכור איך קוראים להם. חשבתי שזה טוב לי והרגשתי שזה רע לי, אבל החלטתי לשכנע את הרגש להתיישר לפי ההיגיון, לפי הנסיבות:

  • את גרושה ומגיע לך לנוח מעצמך.
  • את עשית את כל מה שאת יכולה כדי שהעסק הזה יעבוד, אבל זה לא עבד, זה התפרק.
  • בעלך נראה צעיר בעשר שנים מאז הפרידה. 
  • לא מגיעה לך אהבה, את נטל. 
  • הוא נחמד אלייך כי הוא רוצה לראות את הילדים.
  • רק הילדים חשובים לו בחיים האלה חוץ ממנו, הוא אף פעם לא ראה אותך. 
  • עזבי 'אהבה', שימי אותה שנייה בצד, אף פעם לא היה לו אכפת ממך. 
  • אם תמותי מחר הוא ייקח את הילדים שלך וייתן לאישה אחרת לגדל לו אותם. 
  • את פונקציה. 
  • את רחם עם רגליים. 
  • חוץ מלהביא ילדים ולגדל אותם את לא שווה שום דבר בחיים האלה.
  • או שתעשי את העבודה שלך ותסבלי בשקט, או שתעשי את כל מה שאת יכולה כדי לא לעשות את העבודה שלך יותר. 

 

השתגעתי עד שמצאתי את הנחמה שמעבר לאבסורד

הקול שהלך איתי באותה תקופה אמר לי דבר אחד: "את זונה ואת יודעת את זה." הוא לא אמר לי את זה בכעס או בביקורת, הוא אמר לי את זה בקריצה, עם חיוך של ממזר שחיכה בשקט עד שכל העשן יתפזר והוא יקבל את כל הבמה. למה זונה? מה עשיתי שמגיע לי לחשוב שאני זונה? בסך הכל רציתי לחיות את החיים שלי בלי להרגיש שנואה. המחשבה הזאת גרמה לממזר שבראש שלי להרחיב את החיוך שלו עוד יותר, "בדיוק," הוא היה אומר לי, "זונה כנועה. תיכנעי עד הסוף. אין לך על מה להילחם יותר."

השקיעה לתוך התהום

שקעתי לתוך תהום, חור שחור, תקראי לזה איך שאת רוצה. לא היה לי איך להתווכח אתו, הוא לא היה מוכן להקשיב, הוא יודע וזהו. בכל פעם שניסיתי לדבר עם עצמי בהיגיון, להסביר שאני לא אשמה ושעשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות ושהגיע הזמן שאני אצליח להשתחרר מהתחושות הדביקות והמגעילות שלא הניחו לי מאז הפרידה, להתנתק מהצורך להשוות בין החיים של בעלי לשעבר לביני, רק שקעתי יותר לתוך הכישלון. 

צוללת הנפש

הלאה לעונג הבא

המלחמה עם עצמי לקחה ממני את כל הכוחות והגעתי למצב שאני כל הזמן עייפה ושאף פעם אין לי כוח לשום דבר, בטח שלא לילדים. הגרוש שלי ידע שאני לא בטוב בכלל, הוא ראה את זה עליי והוא ראה את זה על הילדים. בכל פעם שהם ביקשו ללכת אליו סיפרתי לעצמי שכשהם שם הם מבקשים אליי. חיכיתי שהקול הממזרי יתפוס אותי גם בשקר הזה ויירד עליי, אבל הוא נתן לאמונה הזאת להיטמע בנפש שלי: "תאמיני במה שאת רוצה. לא אכפת לי, לאף אחד לא אכפת ממך. הלאה זונה, לעונג הבא."

ככה חייתי עם עצמי, ובאיזה שהוא מקום ידעתי שיש אפשרות אחרת אבל לא היה בי את הכוח לצאת מעצמי ולחפש אותה. יש לי בטלפון מלא אפליקציות הכרויות ובאותה תקופה השתמשתי בהן רק לסטוצים, אבל האלגוריתם של גוגל לא יודע מה עובר לי בתוך הראש והוא טירגט אותי בתור גרושה שמחפשת פרק ב' לאהבה. 

כשפגשתי את הדבר הזה העיניים שלי נפקחו

פיתחתי עיוורון פרסומות, אבל הייתה מודעה אחת שתפסה אותי, כאילו שמי שכתב אותה ישב לי בתוך הלב וכתב את מה שהוא חווה סביבו. הנחמה שמעבר לאבסורד: ככה הפסקתי להאשים את עצמי בפרידה. אני מערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות, זה הכל. מערכת פועלת, גם אני פועלת, וכדי שהמערכת תפעל כמו שצריך אז לא מספיק להתכוון, לא מספיק לרצות.

למדתי איך להפעיל את עצמי כמו מערכת הפעלה

קראתי את כל הפוסטים בבלוג, ואז קראתי את הספר. למדתי להכיר את עצמי כמערכת ולמדתי איך להפעיל את המערכת שלי בדרך טובה. הבנתי שהקול שקורא לי 'זונה' הוא סימפטום של מערכת הגנה שתוקפת את עצמה בגלל שאני לא עושה את הפעולות הנכונות שיגרמו לה לשמור על האיבר שנמצא תחת מתקפה – הנפש שלי. 

אני מערכת הפעלה ואני לא מתביישת להודות בזה, זה לא הופך אותי לרובוט, להיפך, זה נותן לי כוח עצום כי עכשיו אני יודעת לכוון את עצמי לחשוב ולהרגיש את מה שאני רוצה לחשוב ולהרגיש ולא להיות שפחה של המחשבות והרגשות שאני חוה ברגעי משבר. 

הקול הממזרי צדק, באמת הייתי זונה כנועה, אבל מה שהוא לא אמר לי זה שיש בי את הכוחות לקום ולנער מעליי את האפר. את זה גיליתי לבד, ולמדתי איך לעשות את זה בזכות הנחמה שמצאתי מעבר לאבסורד.

 

הספר משנה החיים 'הנחמה שמעבר לאבסורד' אינו מוצע למכירה בשלב הזה. אתר Date Time קיבל מספר עותקים מצומצם אותו אנחנו מעבירים מיד ליד בהתאם לרשימת המתנה. את יכולה לשלוח לנו הודעה ולהירשם כדי להיות הבאה בתור. בינתיים אנחנו מזמינות אותך להירשם לניוזלטר שלנו ולקבל מאיתנו גישה לעוד סיפורים אישיים מרתקים על היכרויות ועל גילוי עצמי.