הדברים שאני שונאת הצילו לי את הדייט

ספר על הדברים שאני שונאת הציל לי את הדייט ושינה לי את החיים

אני שונאת מלא דברים ותמיד התביישבתי בזה, אבל היום אני יודעת שהדברים שאני שונאת יכולים להפוך אותי לאדם יותר טוב, הם עזרו לי גם במציאת זוגיות, והם יכולים לעזור גם לך.

הכל התחיל בחיוך אחד יותר מדי

אל תשאלי אותי מה כל כך הפריע לי בחיוך של הבחור הזה כי כשישבתי מולו לא היה לי מושג, אבל היום אני יודעת שהפרשנות שלי לחיוך שלו גרמה לכל הנורות האדומות שמודיעות לי על כניסה למצב מגננה להידלק. התחושה היא תחושת כאב, והחיוך הוא כמו אגרוף שנכנס לי בבטן.

למה כל הרבה דברים מכאיבים לך?

האם הבחורים שיושבים מולי בדייט מנסים לתת לי אגרופים בבטן? אני די בטוחה שלא, אבל כשעצם קשיחה פוגשת נקודה רכה בגוף שלך אז את מערכת ההגנה שלך ממש לא מעניין אם העצם התכוונה או לא התכוונה לפגוע, זה פשוט כואב. 

הרבה דברים מכאיבים לי בהרבה מקומות, ואף פעם לא עצרתי רגע וניסיתי לדבר עם הכאבים האלה, אף פעם לא ניסיתי לשמוע מה יש להם להגיד לי. קצת כואב? מתעלמת, כואב יותר? הולכת, הכי כואב? תופסת אויזו פינה שקטה ובוכה. הכאב שלי הוא גם הבעיה שלי, ככה לפחות חשבתי עד שגיליתי את הכוח הגדול שיש בכל הדברים שאני שונאת באנשים, ואיך אני יכולה להשתמש בכוח הזה לטובתי.

איך מדברים עם השנאה שלך?

אף אחד לא מלמד אותנו מה התפקיד של השנאה

אף אחד לא מלמד אותנו את זה, לא בבית, לא בבית ספר, לא בצבא. אנחנו הולכים וצוברים כאבים קטנים בכל מיני תחומים בחיים, ואז פתאום את תופסת שאת כבר גדולה וכל הדברים האלה שחשבת שאת שונאת רק כי את ילדה טיפשה והיית בטוחה שיעברו לך, לא הלכו לשום מקום, להיפך.

הקשר שבין הכאב לבין הדברים שאני שונאת

בכלל לא קישרתי בין הכאבים שאני מרגישה לבין הדברים שאני שונאת, אבל היום אני מבינה שאי אפשר להפריד ביניהם. השנאה היא מערכת הגנה שעוטפת את הדבר שאני מגדירה בשם 'הלב שלי'. יש אנשים של מתחברים להגדרה הזאת 'לב' אבל מה זה חשוב איך קוראים לזה? את יכולה לקרוא לזה תודעה רגשית או מערכת הורמונלית או מוישה אופניק, זה לא באמת משנה, העיקר שאת מבינה למה אני מתכוונת. 

השנאה שומרת על הלב

התפקיד של השנאה הוא לשמור על הלב, והיא עושה את זה עם חיצים וחרבות וזה מה שמכניס את המערכת לפעולה. המערכת הזו היא כנראה מערכת אבולוציונית שהתפקיד המקורי שלה היה לשמור עלינו כחלק מהשבט, והיא דומה מאוד בתפקוד שלה למערכות אבולוציוניות – ביולוגיות בגוף שלנו כמו המערכת החיסונית למשל. את מרגישה לא טוב כשיש לך חום, כי יש לך חום, ואת יודעת שחלק מתהליך ההחלמה זה לאפשר לגוף שלך להרגיש לא טוב. זה התפקיד של הכאב שאני מרגישה כהשנאה שלי מתחילה להיות פעילה.

אז הכאב הוא בסך הכל סימפטום שמתריע על שנאה במצב פעיל?

נכון. כאב, בין אם הוא נפשי ובין אם הוא פיזי, הוא בסך הכל סימפטום שמתריע כשהמערכת הזאת שנקראת 'אני' מזהה איום שמנסה לפגוע באיברים החיוניים שלה. את יכולה לברוח ואני יכולה לדחוף תרופות, ובסופו של דבר הכאב יעבור, אבל כל עוד מערכות ההגנה שלך לא נמצאות באיזון, את יכולה להיות בטוחה שהכאבים יחזרו.

איך מתחברים לשנאה דרך הכאב ולמה בכלל לעשות את זה?

אחרי שקראתי את 'הנחמה שמעבר לאבסורד' והבנתי את הרעיון הזה, קלטתי שאני לא באמת צריכה ללכת לטיפול של שנים אצל פסיכולוג, אני יכולה פשוט לדבר עם האנשים בחיים שלי בכנות ולהגיד להם מתי כואב לי. אם אני סומכת על האנשים שסביבי מספיק, אז אני אנסה להיעזר בהם כדי להבין מתי התחלתי להרגיש את הכאב. 

ומה הם אמורים לעשות עם המידע הזה?

שום דבר. גם את לא צריכה לעשות אתו שום דבר בשלב הראשון. אני לא חייבת לספק פרשנות ואני לא צריכה להתצטדק והאנשים שאני מדברת איתם ממש לא צריכים לקחת או לדחות את האחריות שלהם למצב אליו נכנסתי, אנחנו צריכים לעשות דבר הפוך – אנחנו צריכים להשתחרר מהפאסון השקרי הזה של 'הכל בסדר, לא קרה כלום', ולעזור אחד לשני במצבים האלו בדיוק כמו שהיינו עוזרים אחד לשני אם מישהו מאיתנו היה נופל בגלל שהוא נתקל ברגל שלנו.

אל תהרגי את השליח

השתחררנו מהפאסון השקרי ועכשיו אנחנו יכולות להגיד – כואב לי. מעולה. השלב הבא הוא לנסות ולהבין מאיזו שנאה הכאב הזה נובע. הכאב הוא בסך הכל שליח שרץ להודיע לנו שמערכת הגנה X נכנסה למלחמה. מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו? מה עושים כשיש מלחמה? בטח שלא להרוג את השליח, הוא לטובתי, אני צריכה לנסות לסיים את המלחמה ולעשות שלום.

איך לעשות שלום כשכל כך כואב לך?

אני גיליתי שהדרך הטובה ביותר לעשות שלום היא דרך דיאלוג, והופתעתי לגלות שכשאני מגיעה לדיאלוג במקום להתייצב למשא ומתן, גם האדם שנמצא מולי (שאותו אנחנו מכנים לא פעם 'הצד השני') מוכן להיפתח ולדבר בכנות ובנועם. 

הדייט שלי עם הבחור שחייך חיוך שלא אהבתי זה היה הפעם הראשונה שניסיתי ליישם את הדברים שלמדתי מהספר ששינה לי את החיים. החלטתי שאני מוכנה לסמוך עליו מספיק כדי להגיד לו שהחיוך שלו הכאיב לי. הסברתי שזה לא באשמתו ושאלתי אותו האם הוא מסכים שננסה להבין ביחד מה אני שונאת, ואז הסברתי לו את כל הרעיון שעומד מאחורי זה, בערך כמו שהסברתי לך.

את יודעת מה זה עשה לדייט? זה העיף אותו לשמיים! פתאום אנחנו מדברים, אבל באמת מדברים! אני מספרת לו על כל הדברים שאני שונאת ואז הוא מתחבר לשנאות שלי ומספר לי על כל מה שהוא שונא, ואז אנחנו מגלים שיש לנו המון דברים שאנחנו שונאים במשותף, במיוחד באנשים ואז אנחנו צוחקים על זה וכל הרגשות הקשים האלה שהיו לי בבטן הפכו פתאום למרק מלוח וטעים. זה מדהים כמה ששנאה יכולה לחבר בינינו, אני מקווה שיום אחד נצליח, כאנושות, למצוא דבר שכולנו נסכים לשנוא ביחד ולהפסיק לכעוס על עצמנו ולשפוט את עצמנו בגלל זה.

 

הספר משנה החיים – 'הנחמה שמעבר לאבסורד' אינו מוצע למכירה בשלב הזה. אתר Date Time קיבל מספר עותקים מצומצם אותו אנחנו מעבירים מיד ליד בהתאם לרשימת המתנה. את יכולה לשלוח לנו הודעה ולהירשם כדי להיות הבאה בתור. בינתיים אנחנו מזמינות אותך להיכנס לפייסבוק ולהירשם לניוזלטר שלנו ולקבל מאיתנו גישה לעוד סיפורים אישיים מרתקים על היכרויות ועל גילוי עצמי.