כשאשתו הייתה בהריון: התחושות והשינויים
כשאשתו הייתה בהריון, הוא שמח לשכב איתה. הסקס השאיר אותו בתחושה מרוממת וגרם לו להרגיש קרבה גדולה אל אשתו. לאחר שאשתו ילדה לו בנים, היא התקינה התקן הורמונלי שמונע ממנה להיכנס להריון. מאז, בכל פעם שהוא שוכב איתה הוא מרגיש מרוקן, חלול, מנוצל ומותש.
התקן הורמונלי וזוגיות: איך זה משפיע על הקשר?
הוא הפסיק לאונן כי האוננות הביאה אותו למקום דומה, אך מעת לעת היד נשלחה אל איברו והוא שיחק עד שהגיע לפורקן. לפעמים הוא בכה לאחר מעשה. בושה וחרפה השתלטו עליו.
מאבק פנימי: מרוקנות לתחושת אשמה
הוא ניסה לחזור בתשובה, אבל התשובה כמעט פירקה את ביתו, והוא אוהב את ילדיו יותר מאת החיים עצמם.
השפעת היחסים על המיניות והרגשות
כשהיא מבקשת הוא כמעט תמיד אומר כן. מוכן ומזומן תוך שניות, והיא מאמינה שיש לו בעיה של יוזמה. הוא רוצה, אבל לא רוצה לעשות את הצעד הראשון, מן הרגל משונה שקשור כנראה לאגו או לגאווה.
פערים בציפיות ובמציאות: התמודדות עם אכזבה וכאב
הם לא רוצים עוד ילדים. הקשר ביניהם מוטל בספק, הם נשארים יחד כי הם פוחדים להיפרד. וזה לא שאין שם אהבה, אבל האהבה הזו מלוכלכת וטמאה.
מציאת האומץ: ויתור על חירות למען האהבה
היא רוצה שהוא ירים את עצמו בשבילה, יבנה וייבנה ממנה, והוא רוצה פינה שקטה בה הוא יוכל להניח את הראש ולהתבונן מן הצד, עד שימצא לעצמו איזו סיבה טובה או לכל הפחות מנוחה נכונה.
חלום על זוגיות אחרת: האם יש תקווה לפרק ב'?
היא מנסה את מזלה עם אחרים, אבל לא מסוגלת לתת למישהו לגעת בה. היא נרתעת וחוזרת הביתה, אל האיש שאמור לספק ולהיות מסופק. שם היא מוצאת אותו עטוף בספק, איש-ילד מפוחד.
להיות אמיץ זה קל, להתגבר על הפחד זה הקושי האמיתי
הוא מנסה להיות אמיץ, וטכנית הוא מצליח. להיות אמיץ זה קל, כל מה שצריך זה להתגבר על הרגש שאומר לך 'אל'. הוא מוכן לוותר על חירותו בשבילה, להיות אדם אחר, גיבור חיל שבז לספק ובוחר להשתחרר.
הוא רוצה לצעוק לה 'די, אני לא יכול יותר. אני לא רוצה, אני מצטער. לא ידעתי מה המחיר, אף אחד לא הזהיר. כששכבתי במיטה בתור נער וחלמתי על נערות ומורות, היו לי ציפיות אחרות. חלמתי על חלק שימלא בי את החסר, על מישהי שרוצה את מה שאני רוצה, לא פחות ולא יותר. לא דיברו איתי על פער ולא על משקעים, לא דיברו על אכזבה ולא על כאבים, לא סיפרו לי שסקס עושים כדי להביא לעולם ילדים. לא אמרו לי כלום, למען האמת, אני לבד ידעתי שעל דברים כאלה חושבים לבד, בשקט בלילה, ושאת העדויות מנסים עד כמה שאפשר להחביא. שחס וחלילה לא ידעו. ואין לי טענות לדפוסי הבושה, ככה נמנעתי ממלחמות מיותרות ומאכזבה.'
אז הוא הפסיק לגעת ושמר מרחק, לא נשיקה ולא חיבוק, לא ליטוף ולא יד.
ככה במשך שבועיים הם חיו בבית כמו שותפים. הוא הביא לה מתנות, היא פיזרה לו חיוכים.
הכאב הפנימי והמצב הנפשי: מחסור במגע ואהבה
יום אחד היא ניסתה לשאול, אבל הוא לא נתן לה להשלים.
ביום השני התגברו עליו הרחמים. הוא סיפר לה שהוא עושה זאת במודע, ואמר לה כך וכך, ובסוף הגיעו למיטה. באותו ערב, היא ביקשה שוב. הוא אמר לה כן, למרות שלא רצה, אבל ברגע האחרון התוודה. הוא לא רוצה, הוא מצטער.
ביום השלישי הוא קם מרוקן, והוא לא בטוח אם זה בגלל הסקס שהיה או בגלל זה שלא היה, אבל הוא יודע שכבר נמאס לו מהכל. הוא רוצה להיות כבר אחרי זה, אימפוטנט, גרוש או זקן. ואולי יום אחד ימצא מישהי שתרצה את מה שהוא רוצה, לא פחות ולא יותר. טוב, על זה הוא כבר מוכן מזמן לוותר.
מאמי, שתדעי שכתבתי את המכתב הזה בשבילך. אם הגעת לאתר הזה אז תדעי שאני לא כועס עלייך ולא שופט אותך, גם אין לי ציפייה שתקחי אותי בחזרה ושתתני לנו עוד הזדמנות, שנפתח פרק ב'. רק תקווה יש בי, והיא לא מבוססת על שום דבר. אולי בגלל זה אני מאמין בה פתאום.