אני לא אשתנה בשבילך

גרושתי ואני בקשר טוב, לקח לנו זמן להגיע לשם אבל הצלחנו. כשנפרדנו היא לא רצתה לראות אותי, זה היה לה קשה מדי ונמאס לה להסתכל עליי מסתכל עליה בוכה בלי לדעת מה לעשות. 

זאת אומרת, ידעתי מה הייתי צריך לעשות, לנחם אותה במגע במקום לחכות שההפרעה הרטובה שנוזלת לה על הפנים תיפסק כדי שנוכל לחזור להיות בני אדם הגיוניים. אבל לא הצלחתי לעשות את זה או שלא באמת רציתי להצליח, אני לא מתכוון לנתח את זה עכשיו, זה לא העניין. מה שחשוב לי להגיד זה שגרושתי היא חלק בלתי נפרד ממני, היא משפחה, היא אמא של הילדים שלי, היא בנאדם נפלא שאני מכיר כבר יותר מעשרים שנה ואנחנו לא ביחד בגלל שהשתננו עד כדי כך שאני כבר לא מסוגל לתת לה את מה שהיא צריכה והיא לא מסוגלת לתת לי את מה שאני צריך. 

למה לא השתניתי בשבילה

כל אחד מאיתנו נשאב לתוך איזו שהיא תקווה שהוא יצליח לשנות את הצד השני. היו לנו תקופות של מתח, של ריב אחרי ריב, תקופות שהתישו אותי, שגרמו לי להגיד לה את מה שהיא רוצה לשמוע רק כדי שהמתח הזה בינינו ייגמר, שנוכל לחזור להיות אנחנו. נתתי לה להאמין שאני אשתנה, אני יודע שזה לא בסדר, אבל אתם מה עוד לא בסדר? הצלקות שנשארות אחרי ריב שאף אחד לא זוכר. כמה רבנו, אלוהים ישמור, ועל מה? אין לי מושג. מי זוכר את התוכן? היא זוכרת את התוכן של השפיצים, של הריבים הכי מפוארים, הכי מתסכלים, אני גם אותם לא זוכר. אבל היו סיבות טובות לריב, הנפש זוכרת, הטראומה מרימה את הראש בכל פעם שאני מתחיל לדבר על זה. 

למה אני לא אשתנה בשבילך

אני יוצא לדייטים, לקח לי שנה להביא את עצמי לעשות את זה. שנה של אבל, של בכי, של חרטה ושל מאבק על עצמי להניח לה ולא להבטיח לה הבטחות שאני לא יכול לקיים. היא סבלה מספיק בגללי, לא מגיע לה לסבול יותר. אני לא אשתנה בשבילה, ולא כי אני לא רוצה, אני רוצה להיות עם אשתי, עם הבנים שלי, להיות בבית שלי, לשבת בספה שלי, לשחק איתם, לאכול איתם, לצחוק איתם, להשתולל איתם, לטייל איתם, לאהוב אותם כמו שמגיע להם שיאהבו אותם. אני אוהב אותם עד מוות, אבל לא רואים עליי את זה, אני לא מביע את האהבה שלי, ואם אני מביע אותה אז אני מרגיש מלוכלך, מזויף, אני מרגיש שאני מבטל את עצמי כדי להיות משהו שאחרים רוצים שאני אהיה. אני אוהב בשקט, בלי רעש וצלצולים, ואני מרוכז מאוד במטרות שלי בחיים וכן, זה בא על חשבון הזוגיות ועל חשבון המשפחה. 

לבד זה לגמרי לבד

חשוב לי שתדעי את זה עליי, אני לא נמצא הרבה וכשאני נמצא הראש שלי לא תמיד כאן. אני לא יודע לשבות מכל מלאכה וניסיתי הכל, אפילו לשמור שבת ניסיתי, אבל הראש עובד גם כשהגוף שובת. אין לי פיתרון טכני למצב הזה, אני אשמח למצוא זוגיות עם מישהי שתבין שאני לא מתהדר במצב שאני נמצא בו. אני לא מבקש רחמים, ברוך השם אני שמח שיש לי מטרות ושאיפות, אני יודע שלא לכולם יש, אבל זה לא קל למצוא את האיזון וזה דורש סבלנות. 

הכוונות שלי טובות והזמן הזה שהיה לי לבד עם עצמי עזר לי להכיר צדדים שלא ידעתי שיש בי. זה לא קל להיות לבד ואחרי תקופה מסוימת זה מתחיל לכאוב, כאב כמעט פיזי, אבל עברתי אותו ועכשיו אני שלם עם הלבד שלי, אבל אני באמת מאמין שלא טוב היות האדם לבדו ושזוגיות כנה ומכילה שמאפשרת לכל אחד לדבר את הפערים שלו בין הרצוי למצוי זו הדרך הנכונה לחיות את החיים. 

בינתיים אני לומד לקבל את המדבר

לא יודע מה יקרה אחרי ההליכה שלי במדבר, אולי אני אכנס לארץ המובטחת ואולי לא, מה שבטוח זה שאני לא מתכוון להתיפייף או לייפות את המציאות הפנימית שלי כדי להרשים אותך או משהו בסגנון. לא יהיה לנו קל ביחד, אבל אני מבטיח לנסות ולשקף לך את הדרך בה אני רואה את המציאות שלנו בכל פעם שאני ארגיש שיש פער בין הרצוי שלי למצוי שלנו, גם אם זה יכאב.

אנחנו כאן ב – Date Time מקוות שהתוכן היה מועיל ומעניין ואנחנו מזמינות אותך להכיר חוויות נוספות מעולם ההכרויות >>