להסתכל או לא להסתכל: לכל מי שמאמין באהבה ממבט ראשון

אי אפשר להפסיק להסתכל עליה, יש בה משהו שמעורר בי מלחמה, מצד אחד אני נהנה להסתכל ומצד שני אני לא רוצה להבהיל אותה עם המבטים שלי. אז אני גונב מבט פה מבט שם, ועם כל מבט אני רק הולך ומתמכר ליופי שלה. מה אני עושה עם כל זה עכשיו?

היא יושבת בשולחן מחוץ לבית קפה, מדברת עם מישהי שיושבת מולה עם הגב אליי, ואני מחכה שיכינו לי את ההפוך שלי ומקווה שלא יוציאו לי אותו לעולם. אני מוכן להישאר כאן, ליד המכונה הגדולה, להתעטף בשריקות ההקצפה ולהביט בה. יצירת אומנות חיה ונושמת, עיניים כחולות או ירוקות, השמש מלטפת את הפנים שלה אז קשה לי לדעת, אבל הן בהירות כמו שאני אוהב. השיער עד הכתפיים, עגיל אחד מבצבץ מתוך נחיריה. 

הינה אני מתאהב שוב ממבט ראשון

היא רואה שאני מביט בה פעם ופעמיים והיא חיה עם זה, מה היא כבר יכולה לעשות, היא יודעת שהיא אחת שמסתכלים עליה והיא לא עושה מזה עניין. יש בזה ענווה שהלוואי שהייתה לי. אם היו מסתכלים עליי ככה הייתי מתנפח כמו בלון, אבל היא בשלה, מחזירה את העיניים לחברה וממשיכה לדבר, כאילו כלום. אדם זר זורק אליה מבטים, כאילו הוא שכח אצלה משהו, כאילו הוא מנסה להבין אם היא מישהי שהוא מכיר. כמה כוח צריך כדי להיות בחורה יפה. אני לא הייתי מצליח לעשות את זה, להתעלם ממבטים של אנשים חדשים שמוצאים בי עניין. לא חושב שהיה לי אכפת איזה עניין הם מוצאים בי, העיקר החידוש, העיקר הריגוש.

אני מסתכל עליה ואני יודע שזו אחת שיכולה עשות לך את החיים קלים יותר. אולי היא סקרנית, אבל היא שומרת את הסקרנות שלה לעצמה, היא מעדיפה בטחון על סקרנות, ידע על חקירה, מוכר על חדש. היא אחת שמתאהבים בה, ואני יכול להבין למה. אהבה ממבט ראשון זה כשאתה מזהה במישהי את הפוטנציאל לכל מה שהיית רוצה שתהיה בחיים, ובגלל זה אני לא מאמין בה. אחד יכול להתאהב ככה, אבל הסיכוי ששני אנשים יזהו את הפוטנציאל הזה אחד בשני הוא פחות מאפסי. 

כך נראית אהבה ממבט ראשון

אני לא פסימיסט, אני רציונליסט ולכן אני גם אסביר את התאוריה שלי ולא אשאיר אותה באוויר. הינה אני מתאהב מול עיניכם ממבט ראשון בבחורה שיושבת בבית קפה. מה בדיוק אני מוצא בה ומה היא צריכה למצוא בי כדי שתהיה בינינו אהבה ממבט ראשון? הרבה מאוד דברים, אני אפרט כאן רק חלק מהדברים שהתחושה שלי אומרת לי שיש בה, למרות שלתחושות שלי אין מושג וחצי מושג מה מתחולל בתוך הנפש הזו שאפילו את שמה אני לא יודע:

• יופי חיצוני על פי טעם שאני סוחב איתי מילדות. (טעם די גנארי אני חייב להודות)
• לבוש צנוע שמשאיר מקום לדמיון. (אני אוהב לדמיין יותר משאני אוהב לממש)
• היא לא מתרגשת מזה שאני מסתכל עליה. (נותנת לי להרגיש טוב עם השריטות שלי)
• אין לה בעיה לחזור ולשוחח עם חברה שלה למרות הידיעה שמישהו טורף אותה במבט. (רציונליות ויכולת להתמקד במה שקורה בחיים שלה ולא במה שקורה בחיים של אחרים)
• יש לה לברדור שחור ששוכב על הרצפה ליד רגליה ולא נובח על חתולים שעוברים ברחוב. (היא משרה את השקט שלה גם על אחרים).

הפרדוקס שבאמונה באהבה ממבט ראשון

סביר מאוד להניח שרוב הדברים שכתבתי כאן לא באמת מאפיינים אותה, או שהם מאפיינים אותה חלקית. מה שבטוח זה שהיא אנושית ויש לה חולשות ושבמצב היפוטטי בו אני ניגש עכשיו ומדבר איתה ומהשיחה הזו מתפתח בינינו איזה קשר, כל מה שאני אעשה מאותו רגע ואילך זה לאתר את נקודות החולשה שלה ולסמן אותן. אלוהים יודע למה. והיא? כדי שהיא תתאהב בי היא צריכה לזהות בי פוטנציאל למי שיכול לה להיות כל הדברים שהיא הייתה רוצה להיות ושהיא לא מצליחה. אז איך יכולה להיות אהבה ממבט ראשון אם עצם המבט מכלה את האפשרות למצוא את הפוטציאל הזה אחד בשני? הסתכלתי עליה? כיביתי אותה, לא הסתכלתי עליה? פספסתי אותה.

אנחנו ב – Date Time מקווים שהתוכן עזר לך ואנחנו מזמינים אותך להכיר חוויות נוספות מעולם ההכרויות >>